:: ראיונות ::

22/04/2011
עוקץ את ישראל Bumblefoot
מאת: אלון מיאסניקוב
מרואיין: Ron "Bumblefoot" Thal, גיטריסט להקת Guns N' Roses

בעבר כבר דיברנו כאן במטאליסט עם Ron "Bumblefoot" Thal, ווירטואוז גיטרה ענק שכבר כמה שנים טובות מתפקד כנגן הגיטרה המוביל ב Guns N' Roses, וממלא את הנעליים הענקיות של Slash, קודמו בתפקיד. עם לא מעט אלבומי סולו בעברו, שרובם ככולם הם בית ספר לנגני גיטרה ברמה הגבוהה ביותר, ועם ביצועים שלא נופלים מאלו של ענקי גיטרה אחרים כמו Marty Friedman או Paul Gilbert, Thal הוא אולי אגדה בקרב מביני דבר, אבל ההכרות שלו במיין סטרים היא עדיין חלקית במקרה הטוב, גם בישראל אליה הוא תמיד הרגיש קשר מיוחד בגלל היהדות שלו. לקראת ההופעה המדוברת של Thal עם וותיקת המטאל הישראלי Salem במופע לכבוד השקת ההוצאה המחודשת של האלבום "קדיש", ישבנו לדבר איתו על מוזיקה, Guns וגם על יהדות, וזה מה שיצא:

אהלן Ron, מה העניינים איתך בימים אלו?

הכול מעולה! אני קצת בהפסקה כרגע מהופעות עם Guns, בעיקר נח עם המשפחה שלי, ובזמן הפנוי עובד על עוד סינגלים חדשים שאני מוציא.

שמעתי על הסינגלים האלה, הבנתי שאתה מוציא אותם בדרך חדשה לגמרי בתעשייה.

בדיוק! במקום להוציא סינגל לרדיו ודיגיטלי ואז אלבום רגיל, אני מוציא רק סינגלים בודדים, שאותם אני מוציא במספר גרסאות. בעקרון כל שיר יוצא גם כשיר רגיל לכל דבר, אבל בכמה איכויות שונות, MP3 320, AAC, וגם כ Flac, MP3 HF, פורמט Apple Lossless ו WAV. את אותו השיר אני גם מוציא בגרסא אינסטרומנטלית. המיוחד מעבר לזה הוא שאני מוציא כל שיר ב "גרסת נגנים", זה אומר שמי שמוריד את השיר מקבל את התווים והמהלכים של כל הלידים בו, כולל טאבים, הפיקינג, וטיפים איך לנגן אותו. זה כולל גם את נגינת הרקע של השיר, כל מה שגיטריסט שרוצה ללמוד לנגן את השיר יכול לרצות.

יש גם חבילה אחרת, שהיא "חבילת המפיק", עם קבצי WAV נפרדים של הערוצים בשיר, בס, גיטרות, שירה וכו', אותם מי שעוסק בהפקה בבית יכול לשלב, לעשות מיקס בעצמו ובעצם להפיק את השיר ע"פ רצונו.

מאיפה הגיע כל הרעיון החדשני הזה?

זה פשוט מה שאני תמיד רציתי לעצמי כששירים של אמנים שאני אוהב יצאו! במקום לשבת שעות ולנסות להבין מה הולך שם, שיראו לי איך ומתי, וככה להשתפר כנגן, או כמפיק! אני חושב שזה הרבה יותר מעניין מסתם להוציא אלבום חדש כל שנה.

מה לגבי אלבום רגיל מלא לטובת אילו מאיתנו שעדיין אוהבים לשבת לשמוע דיסק רגיל שלך?

אה, זה יקח קצת זמן. אני מאד עסוק עם Guns רוב השנה, עושה המון סשנים וכיתות אומן, וכמובן שאני כותב המון מוזיקה לפרסומות וסדרות טלוויזיה, ושם פחות או יותר נגמר לי הזמן. בסוף זה יגיע, אני לא יודע מתי אבל זה יגיע..
 


שמתי לב שאתה עושה הרבה קאברים בסינגלים החדשים.

נכון, עשיתי את Strawberry Fields Forever לפני זה, וזה היה מדהים, לעשות שיר של הביטלס זה תמיד חוויה, ועכשיו ממש הוצאתי את Goodbye Yellow Brick Road של אלטון ג'ון, גם אחד משירי הרוק הגדולים ביותר שנכתבו, ואני גם גאה מאד בתוצאה שם.

זה בכלל משהו שאתה נוהג לעשות, אני זוכר לפני כמעט 10 שנים ששמעתי גרסא שלך ל Can't Take My Eyes Off You של פרנקי וואלי משנות השישים, זה התחיל קצת פאנק רוק, ואז עבר לכיוון פסיכוטי לגמרי, עם כמעט גראולים, וליד Shred מטורף..

"צוחק" נכון! אני לוקח שיר קלאסי יפה ועושה לו טיפול Bumblefoot מלא..

אני חייב לספר איך הכרתי את המוזיקה שלך. לפני 12 שנה פחות או יותר מצאתי את הדיסק סולו שלך Hermit, כשעוד היית מוכר רק כ Ron Thal, ואני זוכר שהייתי בשוק, זה היה שילוב של נגינת Shred ווירטואוזית, עם שירה מלודית, ומוזיקה שהזכירה פסיכים כמו Mr. Bungle, משם פחות או יותר עקבתי אחרי הקריירה שלך.

ואו! אתה אחד האנשים הלא רבים בעולם שמכירים את האלבום הזה! לדעתי גם הוא לא מודפס יותר בשום מקום, אז יש מצב שהעותק שלך שווה הרבה כסף! "צוחק", אני שמח שאהבת את מה שעשיתי, זה פחות או יותר הכיוון שלי, לשלב את האהבה שלי לנגינת גיטרה עם שירה, ומוזיקה צבעונית, די פסיכית, שאני חייב להודות שבאמת הושפעה מ Mike Patton והדברים שהוא עשה במהלך הקריירה שלו.

בעצם לפני Guns, למרות שהיית מוכר כאחד הווירטואוזים הגדולים של הגיטרה החשמלית, לא היו יותר מידי אנשים שהכירו אותך בעקבות אלבומי הסולו.

נכון, אני מניח שזה בגלל שאף פעם לא היה לי חשוב יותר מידי כמה אני מוכר. אני לא אשקר ואגיד שלא אכפת לי מה אנשים חושבים על המוזיקה שלי, מי שאומר את זה בדרך כלל משקר, אבל אני יכול לומר ברצינות שאני חייב לנגן דברים שאני אוהב קודם כל. זה שאני רוצה שהשיר יהיה טוב, ושמחתי מאד לדעת שיש לי כת קטנה של מעריצים בכל מיני מקומות זה כיף לא נורמלי, אבל לא בגלל זה אני עושה מה שאני עושה.

אתה בכלל פועל בדרך לא רגילה בשנים האחרונות, את כל אלבומי הסולו האחרונים שלך הוצאת בעצמך, ולא דרך לייבל.

נכון. אני הרבה שנים בתעשייה, וגם נדפקתי לא מעט פעמים, ולמדתי בעיקר בדרך הקשה, מה הדרך הכי נכונה לעבוד עם סוג המוזיקה שאני עושה. אז אני מוציא את האלבומים שלי בעצמי, ועכשיו מוכר רק דיגיטלית סינגלים, כל זה מתוך הבנה שבמוזיקה שלי אני לא חייב לייבל גדול מאחרי והרבה פרסום. כמובן שזה שונה עם Guns, אבל שם הצד העסקי הוא חלקו של Axel, אני יותר נגן שכיר כמו שאר ההרכב שם. אני כן מנסה ללמד את מה שאני יודע, להעביר את זה לאנשים אחרים כדי שידעו מה זה הפצה, מה זה להוציא בעצמך אלבום, מה זה הפצה דיגיטלית, מה זה פבלישינג של עצמך כאמן, איך לקבל את הכספים שמגיעים לך.

אתה מרגיש יותר כמו איש עסקים או אמן היום?

שאלה טובה, אני מניח שאני על קו הגבול, אבל אין לך ברירה כשאתה רוצה לחיות מהמוזיקה שלך. אני יכול לומר היום בגאווה שאני חי מהמוזיקה שלי. אני מנגן, מלמד, מופיע, וכותב מוזיקה לפרסומות וסדרות, ויודע איך לקבל את התמלוגים שמגיעים לי.

קרה ששמעת את המוזיקה שלך בטלוויזיה ולא הבנת מאיפה זה הגיע?

"צוחק" כמה וכמה פעמים! בפעם האחרונה זה היה בפרק של הסדרה CSI מיאמי או משהו, אבל אני מכוסה משפטית מספיק כדי לקבל את הכסף שאני צריך לקבל על כל שימוש כזה שנעשה במוזיקה שלי.

בואו נגיע קצת ל Guns, אני יודע שמשפטית אתה מנוע מלדבר יותר מידי על ההרכב, אבל שאלה שתמיד עניינה אותי איך זה להיות בנעליים של גיטריסט כמו Slash?

קשה! טכנית אין לי בעיה לנגן את הסולואים שלו, אבל יש לנו סגנון שונה מאד אחד מהשני. העניין בהופעות הוא שאני דווקא מנסה כמה שפחות לשנות את הסולו המקורי. אני יודע שזה עלול לעצבן נגנים אחרים, כשהם צריכים פשוט לחקות את מי שהיה לפניהם, אבל איך שאני רואה את זה אני מכבד את הקהל שמגיע להופעה. אלו שירים קלאסים, עם לידים קלאסים שכולם מכירים, ואף אחד לא רוצה לשמוע אותי מאלתר ומשוויץ איזה טכניקאי גדול אני. אז אני נותן לקהל בדיוק מה שהוא בא לשמוע ושילם עליו. יש קטעים מסוימים, כמו הסולו ב November Rain, שבהם הוא ארוך מספיק ומכיל מספיק מקום לקצת אילתורים שלי, אבל גם שם אני מקפיד לעקוב אחרי ההרמוני ליין של השיר, ואחרי הקטעים היותר זכירים שלו.
 


אתה אהבת את הנגינה של Slash בשנים שלפני שהצטרפת ללהקה?

בוודאי! אני זוכר כש Appetite For Destruction יצא, כולנו ישבנו וראינו את הקליפ, שאקסל עם הריקוד שלו, והקול החודר הזה, ו Slash עם הכובע ומשקפי השמש, וכולנו היינו המומים. הנגינה שלו הייתה מדהימה, ייחודית, וכבר אז הקמתי הרכב שעשה לא מעט קאברים ל Guns, זו אחת הסיבות שהיה לי קל מאד להיכנס לנעליים שלו.

שוב, למרות שאני לא רוצה להיכנס יותר לזה יותר מידי, בנושא Guns, יש סיפור לאחרונה עם האיחור של עליית הלהקה להופעות, עד כדי כך שהבנתי שבפסטיבל מסוים בברזיל הכניסו לכם לחוזה את נושא האיחור וקנס כבד אם אתם אכן מאחרים, אתה יכול לספר למה זה קורה?

"צוחק" אסור לי לדבר על זה. לא יכול לומר כלום.

אני ארמוז קלות ותאשר לי אם התשובה הברורה היא הנכונה "אני משתעל" Axel!

"צוחק" אמרתי לך שאני לא יכול לדבר על זה, אבל השיעול שלך מדויק להפליא! מה שאני כן יכול לומר זה שברגע ש Axel עולה על הבימה, אין דברים כאלה. סולן שנותן כל מה שיש לו, ביצועים ווקאלים מדויקים, הוא מתפרע ורץ על הבימה ונותן 110% בכל הופעה, כך שלדעתי גם איחורים שווים את התוצאה הסופית.

בואו נגיע למשהו אחר לפני ההופעה הקרובה שלך עם להקת Salem, זו לא הפעם הראשונה שבה תרמת מכישוריך לישראל, לפני כמה שנים אישרת לכתב אתר מטאליסט איתן גפני להשתמש בשירים שלך לסרט אימה שהוא ביים.

נכון! הוא אפילו היה מספיק תותח כדי לשלוח לי DVD עם הסרט שלו והשירים שלי לארה"ב! אתה הפנית אותו אלי? אני זוכר שהתראיינתי כבר כמה פעמים לישראל!

אם להיות כנה אני הייתי מאחרי כל הראיונות עד לאלה העכשוויים. בזמנו ראיינתי אותך לאתר אחר שכתבתי לו בארץ, ואז הפנתי אליך את איתן לראיון, ושמחתי לשמוע עכשיו על זה שאתה מגיע סוף סוף לארץ, אתה יהודי טוב עד כמה שזכור לי.

בהחלט! בר מצווה, לימודי עברית והכול. אני אפילו דובר קצת עברית, ומתכונן לליל הסדר! (בנקודה הזו הוא מתחיל לשיר "מה נשתנה הלילה הזה").

אתה זוכר את הטקסט יותר טוב ממני! אז אני מבין שאתה מרגיש מקורב לזהות היהודית שלך.

לגמרי! אני חוגג את כל החגים, אפילו הולך לבית הכנסת לפעמים. אני זוכר כשהייתי עם Guns בקולומביה בפסח האחרון, אני וכמה מחברי הצוות היהודים האחרים אצלנו הלכנו לבית כנסת מקומי, ועשינו שם את הסדר! זה היה מטורף!

אז איך נוצר הקשר עם Salem וההופעה המשותפת איתם?

ישי שוורץ, הוא זה שפנה אלי, כבר לפני תקופה לא קצרה, ובהתחלה רק התבקשתי לכתוב מה חשבתי על קדיש, לכבוד ההוצאה המחודשת שלו. נוצר ביני לבין ישי והלהקה קשר טוב, והחלטנו שאני אגיע לישראל להופיע איתם, וגם לעשות איזו כיתת אומן לנגני הגיטרה המקומיים. אני בהחלט מאד מתרגש מזה.

מה היה באלבום שנגע בך? מוזיקלית הוא שונה מאד מכל מה שעשית בעבר.

אין ספק, אף פעם לא עשיתי מטאל קיצוני כמו זה שבאלבום, אבל כל התחושה האפלה, הדכאונית שבו, וההתייחסות הישירה לשואה שממנה חלק ממשפחתי ניצל וחלק לא, כל זה נגע בי מאד. זו גם הסיבה העיקרית שחשבתי שהגיוני שאופיע עם הלהקה באירוע חשוב כמו השקת ההוצאה המחודשת של האלבום.

יהיה לך זמן קצת לסייר בארץ במסגרת הביקור?

האמת היא שלא יותר מידי, וזה חבל כי זה הביקור הראשון שלי בישראל! אבל בכל מקרה, זה גם יום הנישואין שלי ושל אשתי אז אני בהחלט כן מתווכן לעשות משהו מיוחד, בתקווה שזו רק הפעם הראשונה מתוך הרבה ביקורים עתידיים! (בעברית:) אם ירצה השם!

Posted at: http://metalist.co.il/InterviewPrivate.asp?id=462